חוק יחסי ממון התשל"ג 1973\ קובע כי ניתן לקיים איזון משאבים רק כאשר בני זוג נמצאים בהליך גירושין. חלוקת הרכוש בקרב זוגות שנישאו קודם לחקיקת חוק יחסי ממון, נקבעת ע"פ חזקת השיתוף. זוגות אלה, יוכלו לדרוש את איזון הרכוש (המשאבים) בכל שלב של הנישואין, בלי קשר לגירושין או פרידה או ללא צורך באיזון המשאבים ביניהם. במידה ובני הזוג, מצליחים להגיע להסכם בדבר חלוקת הרכוש, מה שיוביל למעשה לניסוח של הסכם הגירושין,הסכם זה בעצם, יבטל את הצורך בקיום הסדר המשאבים. הסכם הגירושין, יקבל תוקף של ביהמ"ש לענייני משפחה, או בביה"ד הרבני.
אם ננסח זאת כך, הסכם איזון משאבים זהו הדרך של החוק, להגן על בני הזוג בעת פקיעת נישואיהם, כאשר לא נערך בין בני הזוג הסכם ממון לפני נישואיהם. לפי חוק איזון המשאבים, החוק מבחין בין שלושה סוגי נכסים ואלה הם:
• רכוש השייך לאחד מבני הזוג טרם נישאו – למשל, האישה רכשה דירה שנרשמה על שמה. לאחר שנתיים היא נישאה לבעלה. בהתאם לחוק יחסי ממון, הדירה שרכשה האישה, לא תיכנס תחת כנפי חוק יחסי ממון והיא תישאר בבעלותה הבלעדית של האישה.
• נכסים פרטיים – הם ירושות, מתנות, פיצויים בגין נזקי גוף שקיבל אחד מבני הזוג במהלך חייו המשותפים עם בת הזוג. אותם נכסים פרטיים, שייכים לבן הזוג, אשר קיבל אותם, גם כאשר היה נשוי באותו הזמן.
• נכסים משותפים – שאר הנכסים שצבר בני הזוג, במהלך נישואיהם לרבות זכויות עסקיות, חפצים, נכסים פיננסיים, זכויות סוציאליות וכדומה.
מהי חזקת השיתוף וכיצד היא מתקשרת בהסדר איזון משאבים?
חזקת השיתוף, היא חזקה משפטית ועל השופט להניח באופן אוטומטי כי היא אכן קיימת, אך למעשה ניתנת אפשרות לצדדים לסתור אותה. ביהמ"ש יטען, כי הוא מניח שבני זוג במהלך נישואיהם התכוונו לשיתוף מלא ברכוש ואין זה משנה מי רכש, מחזיק ארו מתפעל את הרכוש. קיימים שני בסיסים שעליהם קמה למעשה חזקת השיתוף: המאמץ המשותף ויחסי ההרמוניה של בני הזוג. הכוונה היא, כאשר קיימים שני בסיסים אלה, קיימת חזקת השיתוף. בני הזוג מראים ומקיימים מאמץ משותף להשגת הרכוש ואז גם קיימים יחסי הרמוניה, משמע- קמה עליהם חזקת השיתוף.
נגדיר זאת כך, חוק יחסי ממון קובע, כי במקרה של גירושין, הרכוש המשותף שנצבר ע"י בני הזוג במשך שנות נישואיהם, יחולק שווה בשווה באמצעות חישוב על סך הרכוש שנצבר מיום הנישואין ועד למועד הקובע וזאת, במסגרת איזון משאבים. מיותר לציין, כי שלכל כלל קיימים יוצאים מן הכלל, אך החוק קובע סייגים מסוימים אשר תלויים בנסיבות של כל מקרה. מצד שני, כעת נשאלת השאלה:"האם הלכת השיתוף אשר הייתה ההלכה הנהוגה עד לשנת 1974, יכולה להיות בכפיפה אחת לחוק יחסי ממון ולהוראותיו בנוגע אל איזון משאבים?. התשובה היא, שביהמ"ש העליון קבע, כי הלכת השיתוף אשר הייתה נהוגה טרם חיקוק חוק יחסי ממון, אינה יכולה להתקיים סימולטנית עם ההסדר של איזון המשאבים שאותו קבע המחוקק לכל הזוגות אשר נישאו לאחר שנת 1974. לעומת זאת, קבע ביהמ"ש העליון בשורה של פסקי דין, כי ישנם מצבים שבהם הנסיבות עשויות ליצור עילה שלפיה קיימת כוונת שיתוף של נכס מסוים, למרות שהנכס שייך רק לאחד מבני הזוג והוא אף נרכש טרם הנישואין, ואז במידה ויוכרע כי אכן הייתה כוונת שיתוף ספציפי, אותו הנכס, יחולק שווה בשווה בין בני הזוג.
מה קורה לרכוש אשר בן הזוג א בת הזוג הביאו עימם לפני הנישואין?
אחת השאלות ששואלים זוגות רבים את עורך דינם היא מה יהיה בגורל הרכוש אשר הביא עימו בן הזוג? מדובר על רכוש שבן או בת הזוג רכשו לפני שנישאו או אפילו האחד את השנייה. התשובה היא, כי רכוש או נכס שהגיע לנישואין כאשר בן או בת הזוג רכשו אותו לפני הנישואין, ימשיכו להיות מוגדרים כנכסים אשר שייכים לו או לה, כך שאין עליהם את חובת איזון משאבים. עוד שאלה נפוצה היא, מה יהיה בגורלו של נכס, אשר נרשם על אחד מבני הזוג? התשובה היא שעל פי חוק יחסי ממון והסדר איזון המשאבים, יתחלק בין בני הזוג. במידה ואחד מבני הזוג רשם את הנכס על שמו בתוך תקופת הנישואין או כאשר הזוג החל להתגורר יחד והם נחשבים כידועים בציבור, מתייחסים אל הנכס,כנכס שנרכש ונרשם על שם שני בני הזוג ובעת איזון משאבים, הוא יתחלק שווה בין בני הזוג.
יחד עם זאת, קיימת סוגיה סבוכה וקשה לפתרון, כמו למשל שבני הזוג משתמשים במשאבים הכספיים המשותפים להם לצורך השבחת הנכס, כאשר הכוונה היא לנכס שלשני הצדדים יש להם אינטרס משותף. במקרה זה, יש לבחון את אפשרות שיתוף הנכס המשובח בעת קיום איזון משאבים לתורך של חלוקת הרכוש. חשוב לציין, כי האמור לעיל לגבי הנכסים שהשתייכו לאחד מבני הזוג קודם לזוגיות, תקף רק במצבים שאין בין בני הזוג הסכם ממון, אשר יגדיר את ההתייחסות המשפטית לנכס, כאשר בני הזוג יחליטו להתגרש.
באילו מקרים ניתן להגיש תביעה בגין איזון משאבים בין בני זוג?
תביעה בגין איזון משאבים ניתן להגיש במידה ואחד מבני הזוג הלך לעולמו ובמידה ובני הזוג שניהם אינם בין החיים, היורשים יוכלו להגיש את הבקשה.. במידה והזוג נישא לפני שנת 174, חלוקת הרכוש תהיה לפי סעיף חזקת השיתוף, שהוא זה שמאפשר חלוקת רכוש על פי דרך שונה. זוג אשר נישא לפני שנת 1974, יוכל להגיש בקשה לאיזון משאבים במשך חייהם המשותפים. לרוב, תהליך הגירושין וכל מה שמשתמע ממנו, גורם למשפחה למשבר כלכלי ולכן בהליך של איזון המשאבים, יש לקחת בחשבון גם את חובותיהם הכספיים של בני הזוג אשר כוללים בין היתר גם את חוב המשכנתא.
האם הסדר איזון משאבים חל גם על זוגות שנחשבים כידועים בציבור?
השאלה הנשאלת היא, מה קורה לגבי חלוקת רכוש של ידועים בציבור, אשר מעוניינים לסיים את הקשר ביניהם? החשובה היא שחלוקת רכוש בין ידועים בציבור תתבצע על פי חזקת השיתוף, ממש כמו בין זוגות שנישאו לפני 1.1.1974. למעשה, חזקת השיתוף כוללת כללים שונים מהסדר איזון משאבים, כך שבמקרים רבים, התוצאה המעשית של חזקת השיתוף, תהיה דומה לזו מתוקף הסדר איזון המשאבים, אך לא תמיד. לכן, יש להכיר את ההבדלים בין חזקת השיתוף, לבין הסדר איזון המשאבים. כאשר ישנן מחלוקות בין הצדדים, יש לערב אקטואר, אשר עדיף שימונה באמצעות בית המשפט. על בני הזוג לקחת בחשבון, כי אקטואר מומחה שבית המשפט ימנה, יגבה סכום גבוה יותר, מאשר פנייה מטעם בני הזוג לאקטואר שהם יבחרו.
לסיכום – הליך הגירושין, והעיסוק בתביעות הנלוות להליך זה בפרט, דורשים משני הצדדים התייחסות רצינית, כאשר מדובר על הוצאה כספית. למשל ישנם מקרים שבת או בן הזוג, מגיעים לנישואין ללא רכוש וכאשר הם מתגרשים, אותו בן זוג או בת זוג שהגיעו ללא רכוש, מרוויחים מחצית מהרכוש של בן הזוג השני. בכל מקרה, מומלץ לפנות לייעוץ אצל עו"ד המתמחה בנושא של חלוקת רכוש ובדיני משפחה בכלל