ניכור הורי – מה אפשר לעשות?

מאמר זה עוסק בתופעה של ניכור הורי בגירושין. המאמר סוקר את הפרשנויות השונות הניתנות לניכור הורי, את ההשלכות השונות שעלולות להיגרם לילדים המתנכרים להוריהם, ואת כוחה של מערכת המשפט בהוקעת הניכור ההורי ובמניעתו.

הגדרה

כאשר משפחות עוברות תהליך גירושין ממושך וקשה, לעתים עלול להיווצר מצב של ניכור הורי דהיינו מצב בו הילד אינו מוכן לקיים קשר עם ההורה. בישראל משתמשים במונח ניכור הורי כדי לתאר מצב בו הניכור של הילד כלפי ההורה הוא תוצאה של הסתה של הילד על ידי ההורה השני.
עם זאת ניכור הורי או במילים אחרות אי רצון של הילד לקיים קשר עם ההורה, יכול להיגרם מסיבות שונות. בין אם מדובר בהורה מתעלל שניתוק הקשר עמו הוא כורח המציאות. ובין אם הילד בוחר לנתק קשר עם ההורה מיוזמתו וללא עידוד מצד ההורה האחר (למשל עקב הזדהות עם ההורה האחר, עקב קשר יותר משמעותי עם ההורה האחר ועוד). מאמר זה מתייחס לניכור הורי שנוצר בהשפעתו ובעידודו של ההורה האחר.

השלכות של ניכור הורי בגירושין על הילדים

ד”ר יסכה מוניקנדם-גבעון מציינת כי ניכור הורי בגירושין שנוצר על ידי ההורה השני על ידי נטיעת מחשבות שווא ותחושת קורבנות בילד, עלול לגרום להפרעות רפואיות ורגשיות אצל הילד וכן לכישלונו ביצירת חיבור עם ההורה. השופט (בדימוס) פיליפ מרכוס הביא סימוכין מהספרות לפיהם אותם ילדים עשויים לסבול ממצוקה רגשית וקשיי הסתגלות. בנוסף אותם ילדים לעתים מבטאים פחד לא רציונלי מההורה, דבר המשפיע לרעה על התפתחותם. דווח גם על קושי בבניית מערכת יחסים זוגית וקשיים בהורות.
לא נתעלם גם מהמובן מאליו, הניכור ההורי מוביל לאובדן קשר עם הורה אוהב ומתפקד – אבן יסוד חשובה בהתפתחותו של הילד. למעשה הניכור ההורי הנעשה באמצעות ההורה האחר, אינו מאפשר יציבות מחודשת של המערכת המשפחתית, ומותיר את הילד בעימות מתמיד עם עצמו (מחד מעוניין וזקוק לקשר עם ההורה, ומאידך מתרחק ממנו).

כיצד מערכת המשפט מתמודדת עם ניכור הורי בגירושין?

השופט (בדימוס) פיליפ מרכוס סבור כי אין זה רלבנטי אם הניכור נובע מההורה השני או מהילד עצמו. ברגע שהקשר בין הילד להורה נפגע, יש לפעול להחזרת הקשר. מרכוס מציין את הכלים העומדים בפני בית המשפט:
בית המשפט רואה בהורה המסית נגד ההורה האחר כהורה פוגעני הפוגע בהתפתחות הפסיכולוגית, הרגשית והחברתית של הילד. בית המשפט יכול להעביר במקרים אלו את המשמורת להורה המנוכר. אמצעים נוספים העומדים לרשותו הם לחייב את ההורה המנכר להשתתף בהדרכה הורית ולדווח בבאופן שוטף על כך לבית המשפט. הורה שלא יציית להוראות בית המשפט חשוף לסנקנציות רבות כגון קנסות, שלילת רישיון נהיגה, איסור יציאה מהארץ וכו’.

בתמ”ש 18-03-22078 מ.ד. נגד ס.ס. להורים הייתה משמורת משותפת על בנם. האם ביקשה לצמצם את הזמנים המשותפים של האב והבן מתוך מחשבה כי הבקשה עולה בקנה אחד עם טובת הילד. מומחה שמונה על ידי בית המשפט העיד כי סביר שדווקא התנהגותה של האם היא המשפיעה לרעה על הילד. בעוד השופט קבע שהניכור לא נעשה במזיד, הוא הורה על משמורת בלעדית לאב למשך שלושה חודשים ועל התערבות טיפולית. בתום שלושת החודשים בבורים יחזרו למתכונת של משמורת משותפת, אך זאת רק אם האם תשתף פעולה. בית המשפט הדגיש את חובתו להוקיע ניכור שכזה ולמנוע אותו.

מאמר זה מבוסס על:

• מדיניות לטיפול במצבי ניכור הורי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ד”רה מוניקנדם-גבעון, 16 בדצמבר 2019.
• התפתחויות בטיפול השיפוטי בניכור הורי מאת פיליפ מרכוס, שופט (בדימוס), בית המשפט לענייני משפחה, ירושלים ג’ אדר ב’ תשע”ט 10 מרץ 2019.
• ניכור הורי או סרבנות קשר, כישלון הקשר בין ילד להורה ומניעתו, פיליפ מרכוס.
• גוטליב, ד, תסמונת הניכור ההורי. רפואה ומשפט. גליון מס 31 ,2004 ;שרון פרילינג. ניכור הורי. בורסי הוצאה לאור 23 של ספרי משפט, תל אביב,2019 ;חניתה קושר, ניכור הורי וסרבנות קשר, מערך ייצוג קטינים באגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים, 2018.

 

החלטת שאת/ה רוצה להתגרש? מתלבט האם כדאי להתגרש? מחפשים עורך דין גירושין בנס ציונה? רוצה לדעת מהן זכויות אישה גרושה?  מוזמנים להמשיך לקרוא באתר.